גוגל סטריט ארט

צמד אמנים שגייס את התושבים כדי להפוך את הרחובות למעניינים יותר, צלם אמריקאי שיצר סדרת תמונות מרתקת בלי לזוז מכסא המחשב, וגם סרטון קצר ויוצא דופן על רובוט המטייל בעולם. שירות "סטריט וויו" של גוגל הוא לא רק יישום שימושי, אלא גם כלי אמנותי

גוגל החלה כבר ב-2007  להפעיל ברחבי העולם את שירות הסטריט וויו (street view), המאפשר לגולשים לסייר באופן וירטואלי ברחובות ערים ובאתרי תיירות במקומות שונים בעולם. השירות שהופעל עד כה ב-27 מדינות, הגיע באוגוסט האחרון לישראל. בחודשים האחרונים מסיירות ברחבי הארץ ניידות צילום של גוגל, שמתעדות רחובות ואתרים בחיפה, תל אביב וירושלים.
בזמן שהשירות עושה את צעדיו הראשונים בארץ וחושף לעיני העולם את רחובות ישראל המאובקים, ברזולוציה חדה וללא הפוטושופ של משרד התיירות, בעולם יש כבר אנשים שעשו בו שימושים אחרים ויצירתיים במיוחד.

קרב חרבות נוסח המאה ה -17

האמנים רובין היולט ובן קינסלי הזמינו ב-2008 את צוות "סטריט וויו" של גוגל ואת תושבי צפון פיטסבורג בארה"ב, לשתף פעולה במיזם בשם "רחוב עם נוף". במסגרת הפרויקט הפכו תושבי העיר לניצבים ולשחקנים בשלל אירועים מאורגנים, כמו למשל קרב חרבות בנוסח המאה ה-17, להקת רוק שמנגנת במחסן ביתי, חילוץ הירואי של נערה לכודה בבית מגורים, מעבדה משוגעת עם מכונת אהבה ועוד. האירועים המבוימים צולמו ותועדו על ידי הניידות של גוגל, צורפו למסד ה"סטריט וויו", והפכו את המקום הקטן למפורסם ברשת.
לגוגל סטריט וויו לחצו כאן

מקומות בודדים על הגלובוס

אמן אחר שזכה להכרה עולמית בזכות השימוש החדשני ב"סטריט וויו" הוא הצלם האמריקאי אהרון הובסון. פרויקט הצילום שלו "Cinemascapes" מסתיים בסדרת צילומים שלקח מה"סטריט וויו", מבלי לעזוב את ביתו. לחלק הזה הוא קרא Gsv-Edition (מהדורת "גוגל סטריט וויו"), והוא חותם את הפרויקט שהחל ב-2007.

"התמונות המקוריות שלי מהפרויקט", מספר הובסון בחילופי מיילים עם ספירלה, "מייצגות סיפורים חצי אוטוביוגרפים של הנעורים שלי, הן גם דיוקן עצמי שלי. רציתי ליצור יומן של החיים שלי, אבל בגלל שאני לא כל כך מוכשר בכתיבה החלטתי לצלם במקום לכתוב".
בעבודות מנסה הובסון להעביר תחושה של מסתורין ואפלוליות. "יהיו אולי אנשים שיירתעו מהאווירה הזאת", הוא מודה, "אבל ייתכן ואחרים יימשכו אליה".

popeye's place: מתוך פרוייקט (Cinemascapes" (2008". צילום: ארון הובסון

כמו הרבה דברים יצירתיים, פרויקט  "Gsv – Edition" התחיל במקרה. הובסון השתמש ב"גוגל סטריט וויו" כדי לאתר מקום לצילומי סרט שהוא אמור לביים בקיץ הבא בלוס אנג'לס.  "יצא לי לראות את 'גוגל סטריט וויו' בעבר", הוא מספר, "אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בו למטרה מסוימת ולא סתם בשביל הכיף. תוך זמן קצר התחלתי לגלוש למקומות אקראיים מסביב לעולם שהיה בהם דימיון למקום שבו אני חי – ערים קטנות או מקומות מרוחקים שיש בהם אלמנט של מסתוריות".
במשך קרוב לחמישה חודשים סרק הובסון, באמצעות "גוגל סטריט וויו",  פינות נידחות בעולם, עד שלבסוף הצליח למצוא 16 תמונות שהתאימו לפרויקט שלו. "המקומות שחיפשתי", הוא אומר, "הם כאלו שיאלצו את הצופה לשאול לגביהם שאלות".

לוקח פחות זמן לחפש תמונות בגוגל מאשר ליצור סדרת תמונות משלך, זו לא קצת "רמאות"?
"זו לא רמאות בכלל. לקח לי הרבה יותר זמן למצוא תמונות ב'סטריט וויו' מאשר הזמן שלוקח לי לצלם תמונה סטנדרטית. העבודה על הסדרה מ'גוגל סטריט וויו' אילצה אותי לבחור תמונות בעלות קשר, כאלה שכאשר הן מוצבות יחד עם הצילומים שלי מספרות את אותו סיפור. זה לא קל כמו להיכנס ל'סטריט וויו' ולמצוא מקומות יפים, יש בגוגל מיליונים כאלו. אני לוקח את הזמן ומוצא מקומות שמעבירים אותה אווירה או תחושה של בדידות או ריחוק, יחד עם קצת רוע ותחושה אפלה".

Crotone_IT: בית נטוש בקרוטונה שבדרום איטליה. מתוך פרוייקט (Cinemascapes" (2008". צילום: Aaron Hobson

בלי הפרויקט הזה אולי לעולם לא היית מקבל הכרה כל כך רחבה?
"זאת בהחלט לא אותה תשומת לב שזוכות לה העבודות הרגילות שלי. בקרב חוגי האמנות בעולם, קיבלתי לזה הרבה יותר תשומת לב מאשר לעבודות הרגילות שלי. אבל הפרויקט הזה שבר את המחיצות בין עולם האמנות שאליו אני שייך לעולם הרגיל".

איך היית מסביר את ההתעניינות בפרויקט שלך בתקשורת העולמית?
"רוב העניין בפרויקט שלי היה בגלל החדשנות שבו. העבודה הקודמת שלי יותר מורכבת. יש בה יותר אמנות מאשר חידוש. אני שמח על תשומת הלב ששני הפרויקטים מקבלים, ועל כך שהאמנות שיצרתי עם ה'סטריט וויו' יכולה לגרום הנאה לכל אחד. אתה לא צריך תואר באמנות על מנת להעריך ולהבין את הפרויקט הזה".

מה אתה שואף להשיג כאמן?
"אני מקווה שחלק מאנשים שיביטו בעבודה שלי יוכלו לחוש את האפלוליות והמסתוריות שאני מנסה להעביר. יהיו אולי אנשים שיירתעו מהאווירה הזאת, אבל ייתכן ואחרים יימשכו אליה. בכל מקרה,  אני רק מקווה שהיא תעורר בהם רגשות. סיימתי את הפרויקט עם סדרת התמונות מ'גוגל סטריט וויו', שהן בלי אנשים, (חוץ מכמה שנראים בהן אנשים – ע.ג). אם בהתחלה העולם מסתכל עלי, דרך העבודת הרגילות שלי, אז בסוף אני מסתכל על העולם דרך 'גוגל סטריט וויו'".

SaoJoao_BR: תאורה מסתורית בסאו ג'או דל ריי שבברזיל. מתוך פרוייקט "Cinemascapes". צילום: ארון הובסון

היתה הרבה ביקורת על "גוגל סטריט וויו", בעיקר החשש מאובדן פרטיות. הפרויקט שלך עשה לגוגל סוג של ייחצנות טובה?
"אני לא ממש מבין את הדאגה לפרטיות. לדעתי אין הבדל בין מה שניתן לראות ב'גוגל סטריט וויו'  למה שתוכל לראות אם תלך באותו רחוב. גם אם המצלמה תתפוס אותי הולך ברחוב, אין לי מה להסתיר, לכן אין לי מושג מדוע כל החרדות. אני מאמין שגוגל אהבה את הפרויקט שעשיתי עם הצילומים שלהם".

אחרי שביקרת במקומות האלה רק דרך האינטרנט, תרצה לבקר בהם בעצמך ולצלם אותם מזווית אחרת?
"בהחלט. יהיה מדהים להגיע בדיוק לאותם מקומות ולהביט בהם בעיניים שלי. זה יהיה מאוד סוריאליסטי, אבל גם יקר להחריד".

rt17_SA: צומת שוממת על כביש מספר 17 בדרום אפריקה. מתוך פרוייקט "Cinemascapes"". צילום: ארון הובסון

רובוט בדרך לאוקיינוס

הסרטון  "Address Is Approximate" (כתובת משוערת)  מספר על רובוט קטן ועצוב ששוכן במשרד חשוך וחולם להגיע אל חופי האוקיינוס השקט. ערב אחד, אחרי שאחרון העובדיים מכבה את המחשב ועוזב את המשרד, יוצא הרובוט למסע. במכונית צעצוע ורודה עם גג נפתח ובאמצעות "גוגל סטריט וויו" הוא נוסע בכבישים עם נופים עוצרי נשימה על מנת להגשים את חלומו.

את הסרטון הקצר כתב וביים טום ג'נקינס, שעובד בחברת הפרסום "Theoryfilms" בלונדון. "רציתי להרים פרויקט אישי שיוכל להשתלב בקלות בשאר הפרויקטים הפרסומיים שאנו עושים", אומר ג'נקינס לספירלה ומסביר איך הסרט נולד: "בחרתי לצלם בתוך המשרד שלנו בשעות הלילה, כדי שאוכל לעבוד בלי הפרעות".

את ההשראה לסרט קיבל מ"גוגל סטריט וויו": "גוגל יצרו אפליקציה יוצאת מהכלל שיכולה לשמש אנשים לראות את העולם בצורה שלא נראתה עד כה". הוא עצמו משתמש נלהב: "אם יש לי פגישה בלונדון, אני תמיד בודק ב'סטריט וויו' לאן בדיוק אני אמור להגיע, והאם יש חנייה קרובה".

סביב הרעיון, כתב ג'נקינס את העלילה הפשוטה, שתוכל להשתלב עם אילוצי העבודה שהיו לו.   "הפרויקט כולו לקח לנו שישה לילות של צילומים", הוא מספר, "ועוד חודש של פוסט פרודקשן, כשתוך כדי הצוות עבד גם על פרויקטים אחרים".

השתמשתם רק בתמונות מ"גוגל סטרייט וויו"?
"בוא נגיד שכל הצילומים אחרי שהאיש עוזב את המשרד הם במאה אחוז אנימציה של סטופ- מושן. המסך של ה-iMac אמיתי, והוקרנה עליו אנימציה במהלך הצילומים".

איזה פידבקים קיבלתם על הסרט?
"פידבקים מדהימים. לארי פייג' (מייסד גוגל) אהב את זה, וגם קווין ספייסי. קיבלנו גם הרבה תשומת לב מהוליווד, שזה נהדר. באופן כללי אנשים מקבלים השראה מהסרט".

קשה לדעת עד כמה אנחנו, בישראל 2012, נאהב להשתמש ביישום שמציג תמונת מראה על איך שאנחנו נראים, ועוד באמצעות מצלמות בשלושה ממדים. מצד שני, בקרוב נוכל "לנסוע" ברחוב יפו מבלי לעמוד בפקקים ולקלל את הרגע שבו החלטנו לנסוע לירושלים במכונית. נוכל "לחנות" הכי קרוב שאפשר לבתי הקפה בנחלת בנימין בתל אביב מבלי לחשוש מדוח של פקח עירייה. ומה שהכי חשוב –  סוף סוף, אחרי הרבה שנים, נבקר בחיפה שמאז הטיול בגן הבהאיים בכיתה ח' בטח עברה כמה שינויים.

תגובות:

כתיבת תגובה