מי מסתתר מאחורי המסכה

מודה, אני פרפקציוניסטית בכל מה שקשור לממוצע התואר שלי. אני לומדת כי אני אוהבת את זה, לא את הכל, ברור, אבל אוהבת. ולכן אני מוטרדת מחדש בפתיחתה של כל תקופת מבחנים, ומתחילה לחשב את יכולות הלמידה שלי לעומת מידת האהבה של המרצים, וחשוב יותר- המתרגלים.

ברוב הקורסים, הסטודנטים מעולם לא ראו את פניו של המתרגל, זה שמחלק להם ציונים ועומד לבדוק להם את המבחן החשוב. אין לו פנים. שם יש לו, חובה לדעת אותו, כדי לכתוב על העמוד הראשון של המבחן.

המתרגלים אינם יודעים מי אני. זה אינו דבר שלילי לכשעצמו, זה אולי היה יכול לעזור לי, אבל אני לא מכירה אותם, וכאן הבעיה. איך יכול להיות שהאדם שאחראי על הציונים שלי, הוא חסר פנים, שלא השתתף בשיעור במהלך הסמסטר ולא הוצג בפני הסטודנטים? מי אומר לי שהוא מכיר את סגנון הקורס? את החומר? הרי כשאנחנו כותבים מבחן, אנחנו משתדלים לכוון את עצמנו למה שאנחנו משערים שהמרצה היה רוצה שנכתוב (שזו בעיה בפני עצמה). לא פעם, במהלך התואר, יצא מצב שכתבתי בדיוק כפי שמרצה הדריך אותנו לכתוב, וממוצע הציונים הנמוך של כלל הכיתה היה מפתיע עד כדי התמרמרות, משום שהמתרגל אפילו לא נכח בכיתה בעת מתן ההנחיות לעבודה.

אינני יודעת מה קורה מאחורי הקלעים, אם המתרגלים עברו הכשרה לכך, האם מתנהלת בכלל איזושהי אינטראקציה בינם לבין המרצה, אבל התוצאה הסופית היא שהאחראים האמיתיים לציונים שלי מלבד אנוכי, חבויים להם מאחורי מסך של שם וקוד קורס.

אני אמשיך להיות פרפקציוניסטית, אבל היום אני מבינה שהדבר אינו תלוי רק בי, וחבל.