יוני 2011

עדי גליצקי בהופעה במועדון הפלורה. צילום: גיל סתיו

"אני יודעת שאני אגיע לאן שהוא, ואני תמיד אזכור מאיפה באתי"

עדי גליצקי, סטודנטית שנה א' לתקשורת בספיר, הופיעה בראשון האחרון במופע חימום לירמי קפלן במועדון ה'פלורה' ברחובות. עשרות סטודנטים מהמכללה הגיעו לתמוך בזמרת הצעירה ששרה שירים שכתבה והלחינה. כשעלתה על הבמה, מלווה בגיטרה חשמלית, הביטה בקהל המוכר לה מהמכללה והכריזה בהתרגשות "חברים זה כוח"

אדמה, ציונות ופירות משוגעים. אורה רוזנבלט בבוסתן ביתה בכפר מימון. צילום: יוגב וענונו

ארץ זבת שוקולד ווניל

עץ של שוקולד, פירות במרקם של צמר גפן, תפוז בטעם בננה ולימון חמוץ מתוק הם רק חלק מהזנים המיוחדים שאורה וראובן רוזנבלט מגדלים בבוסתן המיוחד שלהם בכפר מימון. היא ילידת תימן, שעלתה לארץ בגיל שש, אחרי שבדרך איבדה את הוריה. הוא ניצול שואה, שמשמר את זכרה בהרצאות. שיחה על הקשר בין ציונות לאדמה תחת עץ שעועית רענן

אדם בשר. אלבום פרטי

"ישראל היא המדינה שלי"

צה"ל אמנם סרב לבקשתו להתגייס, אבל אדם בשר, 24, אחד מראשוני הפליטים הסודנים בארץ, והיום סטודנט לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, מרגיש שישראל היא המדינה שלו

DSCF2616[1]

"רק אתם יכולים להבין את הסבל שלנו"

טיג'אני מוסה, 30, עמד לסיים בסודן תואר ראשון בחינוך, אלא שהתנאי לקבלת התואר היה גיוס לצבא שהרג את אביו. אז הוא החליט לברוח לישראל. אחרי שלוש שנים בארץ, כלא "קציעות" הוא חופש בשבילו, ובילוי בבית קפה חוויה מסעירה. הוא משוכנע שמדינה דמוקרטית לא תאפשר את גירושו

דר' אבשלום זוסמן-דיסקין: "בעוד כולנו מזדעזעים בצדק ממילת בנות בישראל וסבורים שעל המדינה להגן על הבנות מההתעללות הזאת, מילת בנים, למרות שהיא אותה ההתעללות עצמה, אינה נתפסת על ידי רובנו ככזאת". איור: שני ארז

(לא) לפי כללי הטקס

הרגעים המשמעותיים ביותר בחיי המשפחה היהודית מוכתבים על-ידי טקסים דתיים, גם מבלי חוק מחייב. אבל לא כולם נכנעים להם. מסע בדרכים הפחות מקובלות לעבור בתחנות החיים

נוזהה אל-הוזייל אל-אסד: "אני מרגישה שאני חלק מהמדינה, אבל זה לא מספיק רק להרגיש" צילום: שני צדיקריו

"זה לא סוד שאני משתייכת למגזר מקופח"

ד"ר נוזהה אל-הוזייל אל-אסד, 40, חובשת כובעים שנדיר למצוא על ראש אחד: היא ד"ר לעבודה סוציאלית, מנהלת משותפת בתוכנית "סאווה" למיקרו-מימון, נשואה, אם לשישה ובדואית שגרה ברהט. ראיון עם פורצת דרך

טובי דהן (במרכז) ומאמני "סטריט בול"

"אני לא מאמן גדול ולא מוטיבטור גדול, אני פשוט בא מאהבה ואמונה שאני יכול לעשות"

טובי דהן, 28, התחיל ללמוד במכללת ספיר מספר חודשים לפני מבצע "עופרת יצוקה". אז, בתוך מערבולת רגשות של מצוקה וכעס, הוא הקים קבוצת כדורגל לבני נוער בשכונת נווה אשכול בשדרות. מאז הקבוצה גדלה, קבוצה נוספת קמה ובתחילת השנה הנוכחית נפתח פרויקט "סטריט בול" בהנהלתו וכחלק מהיחידה למעורבות חברתית במכללה. בשבוע שעבר, רגע לפני סיום התואר, זכה דהן בפרס הסטודנט המעורב בקהילה מטעם המועצה להשכלה גבוהה

שועי לאסט. "הדת באה מכפייה, רוחניות באה מבחירה". צילום: עדישה

"אם אלוהים לא יודע אנגלית, אני לא רוצה להתפלל אליו"

כשהיה בן ארבע משפחתו החרדית עזבה לארצות הברית, כשהיה בן חמש הבין שהדת לא בשבילו, בגיל 12 החזיק יד לילדה, בגיל 21 חזר לישראל, והיום, בגיל 27, הוא מתגורר בתל אביב, עובד בפיצרייה, מתמחה באולפן הקלטות ומגיע למכללה יום בשבוע להשלים חובות אקדמיים בלימודי סאונד. זהו יהושע (שועי) לאסט, לא דתי, אבל לא לגמרי חילוני, מאמין באלוהים, אבל בדרכו שלו. "רוחנית", הוא קורא לה

מגילת רות, Bigijon

מגילת רות חושפת את מוצאו של דוד המלך

בחג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות, שעלילותיה התרחשו בזמן קציר החיטים. במגילה מתואר סיפורם המרעיש של בני משפחת אלימלך, אבותיו של דוד המלך, שם מתגלה מקור מוצאו. וגם, מדוע איננו מקשטים את הבית בירק כנהוג בעבר?

_1_~3

ביכורים בקיבוץ

מהלול היו מביאים אפרוחים בני יומם, עובדי הרפת היו מביאים עימם עגל צעיר, והמפעל המקומי יצר פסל סביבתי מרשים ביופיו שמייצג את כל מה שיוצר במפעל השנה - שבועות בקיבוץ